קרה לכם פעם ששמעתם בשורות מדאיגות שהלכו והתקרבו אליכם, והרגשתם איך הפחד גורם לכם ממש לרעוד? בתקופת התנ"ך, עם ישראל התמודד עם צבא אויב עצום שהלך והתקרב לערי יהודה ולירושלים. הנביא מתאר מצב שבו הצבא הזה צועד ומתקדם בלי שום הפסקה, בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וגם בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. אין לאנשים אפילו רגע אחד של מנוחה. בכל פעם שהאויב עובר באזור, כלומר מִדֵּי עָבְרוֹ, הוא מכניע עיר נוספת. המצב המלחיץ הזה גורם לתחושה קשה של זְוָעָה, מילה שמתארת פחד עמוק כל כך עד שהגוף מתחיל לרעוד. הפחד הזה לא מגיע רק כשרואים את האויב מול העיניים, אלא אפילו מעצם המעשה של הָבִין שְׁמוּעָה. כלומר, מספיק רק להקשיב ולהבין את השמועות הקשות על מה שקורה בערים השכנות כדי להרגיש חרדה גדולה. דרך הפחד והזעזוע הזה, הנביא מקווה שהעם יתעורר, יסכים סוף סוף להקשיב לאזהרות שהוא מסר להם, ויחזור לשמוע בקול ה'.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק י״ט
מִדֵּ֤י עׇבְרוֹ֙ יִקַּ֣ח אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר יַעֲבֹ֖ר בַּיּ֣וֹם וּבַלָּ֑יְלָה וְהָיָ֥ה רַק־זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.