יצא לכם פעם לבנות מבצר בחול ולהיות בטוחים ששום גל לא יצליח להרוס אותו? לפעמים אנחנו סומכים על משהו שאמור להגן עלינו, אבל מגלים שהוא לא באמת חזק כמו שחשבנו. הנביא מדבר אל העם שמרגיש בטוח מדי. הם התגאו בכך שעשו הסכמים עם עמים אחרים, והיו בטוחים שההסכמים האלה ישמרו עליהם מכל צרה.
הנביא מנפץ להם את האשליה ומסביר שההגנה שלהם עומדת לקרוס. הוא אומר להם שההסכם שלהם וְכֻפַּר, כלומר יתבטל ויימחק לגמרי. גם וְחָזוּתְכֶם, שזה החוזה שהם חשבו שיציל אותם, לֹא תָקוּם ולא יחזיק מעמד. העם התרברב ששום שׁוֹט שׁוֹטֵף, כלומר מכה של אויב וצרה, לא תגיע אליהם בכלל. אבל הנביא מזהיר אותם שהצרה בהחלט תעבור דרכם. המילה וִהְיִיתֶם משמעותה "ואז תהיו", והתוצאה תהיה שהם יהפכו לְמִרְמָס, כלומר יובסו ויידרסו תחת רגלי צבא האויב שיפלוש לארץ.