תארו לעצמכם מצב שבו אתם מנסים להזהיר מישהו, אבל במקום להקשיב, הוא פשוט מתחיל לצחוק ולזלזל. זה בדיוק מה שחווה הנביא כשהוא פונה אל האנשים החשובים של ירושלים. למרות שהם לא רוצים לשמוע, הנביא אומר להם לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה', כי ה׳ מתעקש להזהיר אותם ולהשמיע להם את הדברים גם כשהם מסרבים להקשיב. הנביא קורא לאותם אנשים אַנְשֵׁי לָצוֹן. הוא לא מתכוון שהם אנשים שמספרים בדיחות מצחיקות, אלא שהם מתנהגים בדיוק ההפך מאנשים חכמים. הם מזלזלים באזהרות של ה׳, הולכים בעקשנות רק אחרי מה שמתחשק להם באותו רגע, ומתייחסים לדברי הנביא כאילו היו סתם דברים חסרי משמעות. הנביא גם קורא להם מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה, כי מדובר במנהיגים ובשרים. במקום שהמנהיגים האלה ישתמשו בתפקיד החשוב שלהם כדי לעזור לעם לחזור לדרך הטובה ולתקן את המעשים שלו, הם מנצלים את הכוח וההשפעה שלהם כדי לזלזל בנביא.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק י״ד
לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.