לאחר ששכבת ההנהגה סירבה להקשיב לאזהרות, הנביא דורש ממנה לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה', שכן ה' מתעקש להשמיע את גזר הדין גם לאלו המסרבים להטות אוזן. הוא מכנה אותם אַנְשֵׁי לָצוֹן, משום שהם מלעיגים על נבואותיו ומתגלים כאנשים עקשים הנגררים אחר הנאות הרגע במקום לפעול בתבונה. התוכחה מופנית אל מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה, תואר המכוון לשרי השלטון שהיו אמורים לתקן את החברה אך בחרו להתלוצץ, וכן לבעלי כושר נאום המשתמשים במשלים וחלקלקות לשון כדי למשוך את לב ההמון. כך, בעלי הכוח השלטוני ואנשי המילה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם חוברים יחד ומנצלים את מעמדם כדי להדוף בזלזול את דברי הנביא.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק י״ד
לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.