יצא לכם פעם לנסות להסביר משהו ממש חשוב למישהו, אבל הוא פשוט לא הקשיב לכם? תארו לעצמכם מצב עצוב שבו המבוגרים בעם מתנהגים בצורה לא טובה. במקום להיות חכמים ולהקשיב לדברי ה', הם עסוקים רק באוכל, בשתייה ובהנאות שלהם, ולא רוצים לשמוע מוסר. הם איבדו את ההיגיון שלהם, ממש כאילו חזרו להיות תינוקות שדואגים רק לאוכל שלהם. במצב כזה, הנביא עומד ושואל שאלה מתוך ייאוש: למי הוא יוכל להעביר את דברי ה'? את מי הוא יוֹרֶה, כלומר ילמד וידריך? הרי הגדולים לא מוכנים לשמוע. האם נשאר לו ללמד רק את הילדים הקטנים, את גְּמוּלֵי מֵחָלָב? אלו הם תינוקות שרק עכשיו הפסיקו לשתות חלב מאמא שלהם. והאם הוא יצטרך לפנות אל עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם, שזה אומר פעוטות שרק עכשיו הורחקו ונותקו מההנקה? הנביא בעצם מביע פליאה גדולה. הרי אי אפשר באמת ללמד תינוקות קטנים כל כך, כי הם עדיין חסרי הבנה ויש לחזור ולהסביר להם כל דבר אלפי פעמים. זוהי דרכו של הנביא להראות כמה המצב עצוב כשאין מבוגרים שמוכנים לפתוח את הלב ולהקשיב.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק ט׳
אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.