נסו לדמיין מצב שבו מישהו מזהיר אתכם מסכנה שמתקרבת, אבל אתם כל כך בטוחים בעצמכם שאתם פשוט צוחקים, מזלזלים וממשיכים בשלכם. זה בדיוק מה שעשו מנהיגי העם. הנביא מגיע אליהם עם אזהרה חמורה לקראת סכנה גדולה שמרחפת על הארץ, אבל הם שאננים, בטוחים שהם חסינים, ולא מקשיבים.
לכן, הנביא קורא להם וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ. הוא דורש מהם להפסיק ללעוג לדברי ה׳ ולחשוב שהכל בסדר. הוא מסביר להם שאם הם ימשיכו להתעלם מהאזהרות, המצב לא ישתפר אלא רק יחמיר. הוא מבקש מהם לשנות את ההתנהגות שלהם פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם, כלומר, אם תמשיכו לחטוא ולזלזל, העונשים שאתם עתידים לקבל רק יתחזקו ויהיו קשים הרבה יותר.
הנביא כל כך ממהר להזהיר אותם מפני שהוא אומר להם כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי. הוא שמע מאת ה׳ שכבר התקבלה גזרה סופית ומוחלטת שאי אפשר לבטל. סכנה אמיתית עומדת להגיע על כל הארץ בדמות צבא אשור שניגש לתקוף, והזלזול של המנהיגים לא יציל אותם, אלא רק יביא עליהם צרה גדולה.