ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק כ״ב

הנביא קורא למנהיגי העם לזנוח את ביטחונם השקרי ודורש מהם וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, כלומר לחדול מהזלזול בדברי ה' ומאטימות האוזניים לאזהרותיו. הוא מזהיר אותם לשנות את דרכם פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם, שכן אם ימשיכו להתנהג כבהמות עקשניות שצריך להדק את חבליהן, העונשים והייסורים המוכנים להם רק יחמירו. הסיבה לדחיפות האזהרה היא כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ, משום שכבר יצאה מאת ה' גזרה סופית ומוחלטת של כיליון גמור שאי אפשר לבטלה. גזרה זו מכוונת למסע ההרס של מלך אשור, והיא תמיט אסון כבד על הארץ כולה אם העם יתעקש למרוד ולהישען על בריתות צבאיות.