ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק כ״ד

האם הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ? שאלה רטורית זו ממחישה שהחקלאי אינו משקיע את כל זמנו רק בהכנת השדה, שכן פעולות אלו זמניות ונועדו להוביל אל הזריעה. עבודת האדמה משמשת משל לתוכחות ולייסורים שמביא ה' על עם ישראל, שאינם נמשכים לנצח אלא נועדו לזכך את העם. כשם שהאיכר מבצע חרישה ראשונית, לאחר מכן יְפַתַּח את האדמה במחרשה, ולבסוף וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ על ידי פירור רגבי העפר הקשים ותיקון השדה, כך פועלים הייסורים על הנפש. שלבים אלו עוקרים את המידות הרעות, פותחים את הלב ושוברים את העקשנות, עד שהאדם מוכן לתשובה ולקבלת החכמה.