האם הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ? שאלה רטורית זו ממחישה שהחקלאי אינו משקיע את כל זמנו רק בהכנת השדה, שכן פעולות אלו זמניות ונועדו להוביל אל הזריעה. עבודת האדמה משמשת משל לתוכחות ולייסורים שמביא ה' על עם ישראל, שאינם נמשכים לנצח אלא נועדו לזכך את העם. כשם שהאיכר מבצע חרישה ראשונית, לאחר מכן יְפַתַּח את האדמה במחרשה, ולבסוף וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ על ידי פירור רגבי העפר הקשים ותיקון השדה, כך פועלים הייסורים על הנפש. שלבים אלו עוקרים את המידות הרעות, פותחים את הלב ושוברים את העקשנות, עד שהאדם מוכן לתשובה ולקבלת החכמה.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק כ״ד
הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.