הנביא מתמודד עם קהל שקשה להעביר אליו את דבר ה', ונאלץ ללמד אותו באופן הדרגתי כילדים קטנים, תוך הוספת צַו (הוראה ומצווה) על גבי צַו ושרטוט קַו (כחוט משקולת של בנאי) על גבי קַו. בשל ירידתם הרוחנית הוא מעביר את הדברים רק זְעֵיר (מעט) בכל פעם ובכל מקום המיועד לכך (שָׁם), ומציב עבורם סייגים רבים. אולם העם תופס הדרכה זו כמשא כבד של פקודות טרחניות, ומקיים את המצוות באופן טכני ומנותק. יתרה מכך, השומעים מגיבים לדברי הנביא בהתרסה, מציבים את חוקי העבודה הזרה שלהם כנגד ציוויי ה', ומזלזלים באזהרותיו תוך דרישה צינית שימהר להביא עליהם את הרעה.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק י׳
כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.