גרעיני התבואה שמהם מכינים לֶחֶם דורשים הכאה חזקה כדי שהתבן המקיף אותם יוּדָק ויישבר, אלא שהאיכר יודע כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ ואינו ממשיך לדוש ללא הפסקה. אם הוא יכתש וישבור את התבואה בכוח רב מדי באמצעות אופן העגלה ושיני מורג הדישה, כלומר וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו, הוא רק יהרוס את הגרעינים ולֹא יְדֻקֶּנּוּ אותם לקמח ראוי. לחלופין, התיאור מצביע על כך שהאיכר מניח לקש הקל להתפזר ברוח ואינו טורח להדק אותו. פעולות אלו משמשות משל לאופן שבו ה' מייסר את בני האדם במידה המדויקת הנדרשת כדי להסיר מהם את הפסולת וההרגלים הרעים מבלי לכלותם, בעוד שחוטאים המסרבים להשתפר נזנחים ומתפזרים כקש.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק כ״ח
לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַ֠ם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָרָשָׁ֖יו לֹ֥א יְדֻקֶּֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.