בתקופת מפלתם וגלותם של עשרת השבטים, היא התקופה המכונה בַּיּוֹם הַהוּא, ייווצר היפוך מוחלט בין הפושעים האובדים לבין ממלכת יהודה. יְהֹוָה צְבָאוֹת בעצמו יהיה לַעֲטֶרֶת צְבִי, כתר של חמדה ויופי המביא עמו רחמים, לִשְׁאָר עַמּוֹ שהם שבטי יהודה ובנימין והענווים שנותרו תחת חסות המלך חזקיהו. בניגוד לגאווה החולפת של הגולים, כבוד אלוהי זה יהיה נצחי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה, שהיא מצנפת או מקלעת פאר המקיפה את הראש. עיטורים אלו מסמלים את שלמות המלכות והכהונה, שדרכן יעניק ה' רוח של משפט להנהגה ויגן על ירושלים מפני צבא אשור.
ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק ה׳
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.