ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק ג׳

גאוות הלאום והביטחון העצמי המופרז של ממלכת ישראל יושפלו עד עפר, כאשר עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרַיִם תיפול ארצה ואויביהם ידרכו עליה. המילה תֵּרָמַסְנָה מתארת דריכה ורמיסה, והיא מופיעה בלשון רבים משום שהמילה עֲטֶרֶת מאגדת בתוכה כשם קיבוצי את כלל סמלי השלטון, אף שיש הסבורים כי זהו פועל יחיד בתוספת אותיות. הצירוף בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה מתאר את השלב הסופי במפלתם, ומסמל חורבן מוחלט בידי אשור באופן שלא ניתן להשתקם ממנו. מזווית שונה, יש הקושרים את המילה בְּרַגְלַיִם לשלוש הרגלים, ומסבירים כי המלוכה ניטלה מאפרים כעונש על כך שמלכיהם אסרו על העם לעלות לרגל לירושלים ואיימו במוות על העושים זאת.