קרה לכם פעם שהרגשתם קצת לבד, ופתאום כל האנשים שאתם הכי אוהבים הגיעו בהפתעה כדי לשמח אתכם? תארו לעצמכם שזה בדיוק מה שמרגישה העיר ירושלים. אחרי המון שנים שבהן היא הרגישה עזובה ונשכחת, ה' פונה אליה ומבקש ממנה: שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי. הוא בעצם אומר לה להרים את המבט ולהסתכל לכל הכיוונים, כי קורה פה פלא עצום.
הילדים של ירושלים, שהם בעצם עם ישראל, חוזרים אליה מכל קצוות העולם. המילים כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ מתארות שני ניסים גדולים שקורים יחד: גם זה שכל העם מצליח להתאסף מכל המקומות הרחוקים שבהם הוא היה מפוזר, וגם זה שכולם מצליחים להגיע בשלום ממש עד לירושלים. כדי שירושלים לא תחשוש שאולי אין לה מספיק מקום לכל כך הרבה אנשים שחוזרים, ה' מבטיח לה הבטחה חזקה מאוד ואומר חַי אָנִי נְאֻם ה'. זוהי שבועה נצחית של ה', הבטחה שלעולם לא תתבטל ותמיד תישאר קיימת.
ה' מסביר לירושלים שהתושבים שחוזרים אליה הם לא סתם אנשים, אלא הם כמו תכשיטים יקרים. המילה כָּעֲדִי פירושה תכשיט יפה. עד עכשיו ירושלים הייתה חרבה וריקה, כמו אדם שאין לו בגדים. אבל עכשיו, כשהיא מתמלאת באנשים חכמים וחשובים, ה' אומר לה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי – הילדים ששבים הביתה הם כמו בגד מפואר ותכשיט כבוד שהעיר יכולה להתגאות בו.
בסוף, ה' אומר לירושלים וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. כלה ביום חתונתה עונדת תכשיטים יפים וקושרת אותם היטב כדי לשמור עליהם מכל משמר. בניגוד לאישה רגילה ששמה תכשיטים רק בחגים או באירועים מיוחדים, כלה מקושטת בהם כל הזמן. בדיוק כך, ירושלים תקשור אליה את הילדים שלה באהבה גדולה, בקשר חזק שלא יתנתק לעולם. הילדים יישארו איתה לתמיד, וזה מסמל את האהבה והקשר הנצחי שבין עם ישראל לה'.