נסו לדמיין עיר שלמה שעומדת ריקה ועצובה במשך המון שנים, כשכל הבתים בה שבורים ואין בה אפילו ילד אחד שמשחק ברחוב. פתאום, מתקבלת הבטחה שהעיר הזו עומדת להשתנות לגמרי! זה בדיוק מה שה' אומר לירושלים כדי לנחם אותה על כך שהיא חרבה בזמן הגלות. הנביא מתאר את העצב והשממה בעזרת המילים חׇרְבֹתַיִךְ, וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וגם אֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ. המילים האלו מתארות מקומות שנעזבו לגמרי, כשהמילה הריסה מתארת את הפגיעה הקשה מכולן, שבה מבנים נהרסו בכוונה. למעשה, דווקא בגלל שארץ ישראל היא מקום כל כך קדוש וטהור, הפגיעה בה הייתה חזקה יותר כשהיא נשארה ריקה.
אבל עכשיו מגיע המהפך המשמח. ה' מבטיח: כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב. במקום להיות עיר ריקה, ירושלים תהיה כל כך מלאה בתושבים שיחזרו אליה, עד שיהיה בה צפוף ודחוק לבנות עוד בתים. ואם תדאגו שאולי האנשים הרעים יחזרו, הפסוק מסיים בהבטחה: וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ. המילה מבלעיך פירושה משחיתים. כל אותם אויבים שעשו רע והחריבו את הארץ, יורחקו עד לקצה העולם ולא יחזרו אליה יותר. כך ירושלים תתמלא מחדש, בשמחה ובביטחון, אך ורק בבנים שלה ששבים אליה סוף סוף הביתה.