ירמיהו, פרק י״א, פסוק י״ב

חשבתם פעם מה קורה כשאנשים סומכים על משהו שלא באמת יכול לעזור להם? כשהעם נמצא בצרה גדולה וסכנה מתקרבת, אנשי עָרֵי יְהוּדָה, כלומר האנשים שגרים בערים האלו, מנסים לחפש עזרה בייאוש. אבל במקום לפנות אל ה׳, הם הולכים אל הפסלים שאליהם התרגלו להתפלל. תארו לעצמכם מצב שבו לכל עיר, ואפילו לכל שכונה קטנה בירושלים, יש פסל משלה שאליו האנשים רגילים להקטיר קטורת. כל קבוצה רצה אל הפסל המיוחד שלה וצועקת אליו שיציל אותה. אבל אז הם מגלים את האמת. הפסלים האלה לא יכולים לעשות שום דבר, ולכן וְהוֹשֵׁעַ לֹא־יוֹשִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם. למרות כל הצעקות והבקשות הרבות, מתברר לגמרי שלפסלים אין שום כוח לעזור או להציל את העם בשעה שהצרה מגיעה אליהם.