ירמיהו פונה אל ה' כאל שֹׁפֵט צֶדֶק שמשפטו שלם, שכן הוא בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב הבודק את מקום המחשבה והעצה הנסתר של האדם. בחינה אלוהית זו חושפת את מזימות האויבים כדי שהנביא יישמר מפניהם, ובה בעת מעידה שאין בלבו שמחה על נבואותיו הקשות. מתוך רדיפתו הוא מתפלל אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, ומבקש לחיות ולראות כיצד ה' מעניש את אנשי ענתות המבקשים את מותו בשל נבואתו. הנביא מסיים בהצהרה כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי, כלומר שטחתי את טענותיי רק לפניך, וזאת מתוך בדידות מוחלטת לאחר שגם קרוביו קמו עליו להורגו.
ירמיהו, פרק י״א, פסוק כ׳
וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.