אנשי עירו של ירמיהו נידונו לגזרת כליה חמורה מזו של שאר העם, משום שאיימו להמיתו במקום לתמוך בו. בשל כך נגזר כי וּשְׁאֵרִית, כלומר שריד ופליט, לֹא תִהְיֶה לָהֶם, גזרה שלפי חלק מהדעות כוונה במיוחד לזקני העיר. ה' מצהיר כִּי אָבִיא רָעָה אֶל, במשמעות של על, אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת בשְׁנַת פְּקֻדָּתָם, היא שנת החורבן שבה ה' יזכור את עוונם ויענישם בחרב, ברעב ובגלות. למרות נחרצות הנבואה, בעת כיבוש העיר חזרו התושבים בתשובה, ובזכות כך ניצלו חלקם ואכן נותרה מהם שארית.
ירמיהו, פרק י״א, פסוק כ״ג
וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּי־אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־אַנְשֵׁ֥י עֲנָת֖וֹת שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.