יצא לכם פעם לראות מישהו שעושה מעשה לא טוב, ובמקום להרגיש רע עם עצמו, הוא דווקא שמח ומתגאה בזה? זה בדיוק מה שהנביא מרגיש כלפי תושבי ירושלים, שבוגדים בה׳ ובוחרים לעבוד עבודה זרה. הנביא מתאר את ההתנהגות שלהם בכמה שלבים. המילה נִאֻפַיִךְ מתארת את עצם הבגידה והמעשה הרע של עבודה זרה. המילה זְנוּתֵךְ מראה שהם ממש עזבו את הדרך הטובה והפקירו את עצמם להתנהגות רעה, והמילה זִמַּת מתארת את המחשבות הרעות שלהם, שכל הזמן עסוקות רק בדברים האלה. מה שהכי כואב לנביא זה שהם חוטאים מתוך קלות ראש. הוא משתמש במילה וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ כדי לתאר שהם עושים את המעשים הרעים בשמחה ובקול רעש גדול, ממש כמו סוסים פראיים שצוהלים. את הפסלים של העבודה הזרה הוא מכנה שִׁקּוּצָיִךְ, כי אלו דברים מאוסים ורעים מאוד. הנביא גם מזהיר אותם מפני העונש שיבוא. כשהוא מתאר שהם חוטאים עַל־גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה, הוא רומז שבעתיד הם יצטרכו לעזוב את הבתים המוגנים שלהם בעיר ולצאת לגלות בשדה הפתוח. בסוף, הנביא פונה לירושלים בזעקה של כאב ושואל לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד. העם כל כך התרגל למעשים הרעים, שקשה לו להפסיק. הנביא בעצם שואל אותם: אחרי שהתלכלכתם כל כך במעשים רעים, מתי כבר תחליטו לחזור בתשובה ולהיות טהורים שוב? האם תחכו עד שהעונש יגיע ויהיה מאוחר מדי?
ירמיהו, פרק י״ג, פסוק כ״ז
נִאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.