ה' מצהיר על מעורבותו הישירה בחורבנן המוחלט של ירושלים וערי יהודה. בניגוד לקינה על ההרים ונאות המדבר, כאן ה' עצמו הוא זה שהופך את הערים לשממה כפעולת ענישה [מלבי"ם].
הפרשנים מסכימים כי המילה לְגַלִּים מתארת תלים וערימות של אבנים ועפר. אלו הם שרידי הבתים והחומות שנהרסו ונותצו עד היסוד [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. ערימות חורבות אלו יהפכו למְעוֹן תַּנִּים, כלומר למדור ולמשכן עבור חיות בר [מצודת ציון, רד"ק].
באשר לזהותם של התַּנִּים, קיימות מספר גישות: יש המזהים אותם כמין של נחש הנוהג לחיות ולהסתתר תחת גלי אבנים [מצודת ציון, צאינה וראינה]. מנגד, יש המפרשים כי מדובר בכלבי בר קטנים המייללים במקומות שוממים, או לחלופין, בעופות לילה שקריאתם נשמעת בחשיכה [ביאור שטיינזלץ]. כך או כך, דרכם של יצורים אלו היא לשכון בין הריסות [מצודת דוד].
החורבן יקיף גם את שאר ערי יהודה, שייוותרו מִבְּלִי יוֹשֵׁב, שכן כל תושביהן יילקחו לגלות [מצודת דוד].