איוב, פרק ל׳, פסוק י״ד

תחושת הסבל וההשפלה העמוקה נחווית כקריסה פתאומית של חומות מגן, כאשר הצרות או המון הרודפים יבואו, כלומר יֶאֱתָיוּ, פנימה כְּפֶרֶץ רָחָב בחומה באין מפריע. דימוי זה משמש גם לתיאור שיטפון מים אדיר המייצג שטף של דיבורים רעים, או כפתח שניתן לשטן להביא צרות לאחר שה' שיבח את האדם. אותן תלאות או רודפים הִתְגַּלְגָּלוּ והקיפו את הסובל בחשכה ובסתר, כלומר תַּחַת שֹׁאָה, כך שלא יוכל להרגיש בבואם ולהימלט. לפי גישות אחרות, המילה שֹׁאָה מתארת ענן קודר הממשיך את דימוי השיטפון, או מקום של חורבן ושממון המדגיש את בדידותו המוחלטת של האדם מול האסונות.