איוב, פרק ל׳, פסוק כ״ב

ה' מטלטל את איוב בייסורים עזים ונושא אותו על כנפי הסערה אל עבר האבדון, כאשר תִּשָּׂאֵנִי אֶל־רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי מבטא אובדן שליטה פיזי, או לחלופין טלטלה של מחשבות סיוט המטרידות את הנפש. מתוך כך זועק איוב וּתְמֹגְגֵנִי תּוּשִׁיָּה, כלומר שהייסורים ממיסים ושוברים אותו לחלוטין. התכה זו מוסברת כתשישות כבדה המפרקת את גופו, או כאובדן החכמה והשפיות שלו לנוכח הסבל ותהליך המוות הקרב.