התהפכות הגורל מביאה עמה לא רק כאב פיזי ואובדן, אלא גם השפלה חברתית עמוקה. לאחר ימים שבהם זכה לכבוד רב ומנהיגי הארץ נכנעו מפניו, מוצא עצמו כעת איוב בתחתית הסולם החברתי, נתון לבוז וללעג מצד האנשים הנחותים ביותר. למעשה, הפגיעה בכבודו ושמחת אויביו לאידו גורמים לו לצער ולכאב גדולים אף יותר מאובדן רכושו, ממות בניו ומייסורי גופו [רמב"ן].
הפרשנים מסכימים כי הפסוק מבליט את הניגוד החריף בין עברו המפואר של איוב להווה המדורדר שלו. המילים וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי מציינות את הלעג והצחוק שמופנים כלפיו כעת [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], וזאת בניגוד גמור לעבר שבו זקנים וישישים היו עומדים מפניו בכבוד [מלבי"ם]. כעת, הלועגים לו הם צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים, אנשים הפחותים ממנו הן בגיל והן במעמד [מצודת ציון, אלשיך].
כדי להמחיש את עומק השפלתו ואת אובדן כבודו המוחלט, איוב מתאר את נחיתותם הקיצונית של אותם לועגים [תקות אנוש], ומציין שהם בנים לאנשים אֲשֶׁר־מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם־כַּלְבֵי צֹאנִי. אבותיהם של צעירים אלו היו אנשים כה פחותים ושפלים, עד שאיוב לא היה מוכן להפקיד בידם אפילו את השמירה יחד עם הכלבים השומרים על צאנו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, אלשיך]. מתוך כך יש המבארים כי הצעירים הללו לועגים לאיוב כעת דווקא כנקמה על אותם ימים שבהם מאס באבותיהם וסירב להעסיקם כשומרי צאנו [מלבי"ם].