ייסוריו הפיזיים של איוב מקבלים ביטוי מוחשי וקשה דרך יחסו לבגדיו, באופן הממחיש כיצד המחלה והכאב סוגרים עליו מכל עבר.
המילה יִתְחַפֵּשׂ מתבארת בקרב רוב הפרשנים במשמעות של שינוי צורה והחלפת בגדים. הגישה המרכזית רואה בכך תיאור פיזי של תוצאות המחלה. בעקבות עוצמת החולי, איוב נאלץ להחליף את בגדיו ללא הרף משום שהם מתלכלכים מזיעה וממוגלה הניגרת מפצעיו [מצודת דוד], או שהכוונה היא לגלדי הפצעים עצמם שמתחלפים על עורו בזה אחר זה [רש"י]. גישה אחרת מפרשת שהבגד שבו איוב עטוי כעת הוא העפר והאפר שהוא יושב בתוכם, והם אלו שמתחלפים ומשתנים על גופו [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים שהכאב והייסורים גורמים לבגדיו להרגיש זרים, כבדים וצרים עליו, עד שהוא אינו מכיר אותם, כאילו לבש בגדי אדם אחר [רמב"ן, אבן עזרא]. תיאור ציורי במיוחד מציג מצב שבו הפרשות הגוף מדביקות את הבגד לעור, ואם איוב מנסה לפשוט את בגדו בְּרָב־כֹּחַ, הבגד נקרע ונשאר דבוק לגופו כמו חגורה [אלשיך]. גישה נוספת רואה בכך מטאפורה לכאב עצמו, שנדבק אליו בכוח רב כאילו היה לבושו [ביאור שטיינזלץ].
בחלקו השני של הפסוק, המילים כְּפִי כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִי מתארות חביקה והקפה. המילה כְּפִי מוסברת כמידה ושיעור של הבגד [מצודת ציון], או כפתח הצווארון של הכתונת [רש"י, רלב"ג], והמילה יַאַזְרֵנִי משמעה פעולת חגירה. הפרשנים מסכימים כי כשם שהכתונת עוטפת את הגוף כולו, או כשם שפתח הצווארון מקיף וחונק את הצוואר, כך המחלה והכאב מקיפים וחובקים את איוב מכל עבר [רש"י, מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. הכאב החזק הוא זה שחוגר ואוסר אותו, ותופס את מקומה של הכתונת הרגילה שהיה ראוי ללבוש [רמב"ן].