בימי סבלו מוצא את עצמו איוב מושפל במיוחד מכך שאנשי השוליים הנקלים ביותר בחברה מנצלים את מצבו כדי לנקום בו על שבעבר שפט אותם בצדק. וְעַתָּה נְגִינָתָם הָיִיתִי, כלומר איוב הפך לנושא לשירי קלס ושמחה לאיד בפיהם. היחס אליו הולך ומתדרדר, וכאשר הוא אומר וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה הוא מתאר כיצד הפך לסתם מטבע לשון, לנושא רכילות ולשיחת היום עבור אספסוף שקודם לכן לא היה לו על מה לדבר. אותם לועגים מתייחסים אליו כאל מילת קישור חסרת ערך עצמי, ומצדיקים את ייסוריו הקשים בטענה שהם מעידים בהכרח על עוונות חמורים ונסתרים שחטא.
איוב, פרק ל׳, פסוק ט׳
וְ֭עַתָּה נְגִינָתָ֣ם הָיִ֑יתִי וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמִלָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.