אנשים אלו, שנדחקו לשולי החברה וגורשו ממקומות היישוב, נאלצו למצוא מחסה בתנאי טבע קשים. מחוסר ברירה הם נדדו אל בַּעֲרוּץ נְחָלִים, אזורים שפלים של נקיקים ופרצות שחצבו המים, המעוררים פחד באדם הרגיל. ההימצאות שם נכפתה עליהם משום שהורחקו מן העיר, או משום שבחרו להסתתר מאימת בני האדם לאחר שנאלצו לגזול מתוך רעבון. בהיעדר קורת גג הם נאלצו לִשְׁכֹּן בתוך חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים, כלומר להסתתר במחילות באדמה ובנקרות סלעים, ששימשו עבורם כמקומות חלולים שנועדו להחביאם מעין כל.
איוב, פרק ל׳, פסוק ו׳
בַּעֲר֣וּץ נְחָלִ֣ים לִשְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖י עָפָ֣ר וְכֵפִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.