ה' נטל מאיוב את כוחו ויכולתו להילחם, כאילו פִתַּח והרפה את יִתְרִי, שהוא מיתר קשתו, וכך פגע בו וַיְעַנֵּנִי. במקביל, החבלים שבהם נהג איוב לאסור את הרשעים הותרו כעת, והם אלו שכופתים אותו. בעקבות חולשה זו, האנשים שבעבר רעדו מפניו הסירו מעליהם את הרֶסֶן, אותו מתג המושם בפי בהמה כדי לכוון אותה. הם פרקו את עול המורא הזה מִפָּנַי, והם שִׁלֵּחוּ את עצמם לפגוע בו בחופשיות וללא עכבות.
איוב, פרק ל׳, פסוק י״א
כִּֽי־[יִתְרִ֣י] (יתרו) פִ֭תַּח וַיְעַנֵּ֑נִי וְ֝רֶ֗סֶן מִפָּנַ֥י שִׁלֵּֽחוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.