כאשר איוב שרוי בשפל, מתייצבים מולו גורמים המשבשים ושוברים את דרכו הטובה ומונעים ממנו להגשים את רצונותיו, ובכך הם נָתְסוּ נְתִיבָתִי. איוב קיווה שחבריו יעמדו לצידו, אך בפועל מעשיהם יֹעִילוּ ויתרמו אך ורק להעמקת האסון והשבר שלו, לְהַוָּתִִי. פגיעה זו נובעת מרשעות טהורה, שכן מעשיהם אינם מביאים להם כל תועלת אישית ועל כן הדבר לֹא עֹזֵר לָמוֹ, או לחלופין אויביו מתנהגים כאילו אינם זקוקים לעוזר נוסף כדי לפגוע בו בהיותו חסר אונים. במישור הרוחני, פוגעים אלו הם מקטרגים בשמיים המצליחים להביא עליו רק אסון בודד עקב מיעוט חטאיו, ואינם מוצאים כוח נוסף שיעזור להם להרחיב את הפגיעה.
איוב, פרק ל׳, פסוק י״ג
נָֽתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִ֥י יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.