איוב, פרק ו׳, פסוק י״ג

איוב תוהה מתוך ייסוריו הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי, ושואל באכזבה האם ייתכן שחבריו שבאו לנחמו פונים כעת נגדו. במקביל, ייתכן שהוא מלין על אובדן כוחותיו הפנימיים והפיזיים, או מוחה על כך שנמנעה ממנו עזרה נבואית ישירה מאת ה'. בנוסף הוא קובל כי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי, כאשר המילה וְתֻשִׁיָּה מתארת דבר ממשי ובעל ערך, כמו עצה טובה וחכמה, שהתרחקה ממנו והוחלפה בלעג מצד רעיו. לחלופין, הוא טוען שהצדק והמשפט נדחו ממנו למרות היותו אדם נקי, או שואל במרירות האם חולשתו ותשות כוחו לעולם לא יידחו ויסורו ממנו.