לאחר סיום ההקפה הראשונה סביב יריחו, מתחיל תיאור הפעולות של היום השני, שיהפוך לדפוס הפעולה הקבוע לאורך ששת הימים הבאים להקפת העיר.
הפרשנים מסכימים כי המילה וַיַּשְׁכֵּם מתייחסת לבוקרו של היום השני. עולה השאלה מדוע הוזכרה ההשכמה דווקא ביום זה ולא ביום הראשון. ההסבר לכך הוא שביום הראשון לא היה צורך לקום מוקדם במיוחד, שכן בני ישראל ויהושע כבר נמצאו סמוך ליריחו, בתוך תחום העיר [מלבי"ם].
בנוסף, הכתוב מדגיש שוב כי וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים את ארון ה', ולא מסתפק באמירה כללית שעשו כביום אתמול. הסיבה לפירוט זה היא להצביע על הבדל משמעותי בין הימים: ביום השני, הכהנים הם אלו שנשאו את הארון מיד בצאתם ממחנה הגלגל ועד ליריחו. זאת בניגוד ליום הראשון, שבו הלויים נשאו את הארון עד ההגעה ליריחו, ורק שם הועבר הארון לאחריות הכהנים, משום שציווי ה' ניתן ליהושע כאשר כבר שהה סמוך לעיר [מלבי"ם].