יהושע, פרק ו׳, פסוק י״ג

Joshua 6:13Sefaria

וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֜וֹת הַיֹּבְלִ֗ים לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה הֹלְכִ֣ים הָל֔וֹךְ וְתָקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וְהֶחָלוּץ֙ הֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיהֶ֔ם וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַֽחֲרֵי֙ אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה (הולך) [הָל֖וֹךְ] וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃

יצא לכם פעם לצעוד בתהלוכה ענקית עם המון אנשים? אם כל אחד היה הולך לאן שמתחשק לו, בטח היה נוצר בלגן גדול. לכן, כשבני ישראל הקיפו את חומות יריחו, הם צעדו בסדר מוקפד ומאורגן מאוד, ממש כמו צבא. בראש צעדו החיילים, אחריהם הכהנים שנשאו את ארון ה׳, ובסוף המחנה צעד וְהַמְאַסֵּף. התפקיד החשוב הזה ניתן לשבט דן. ממש כמו במסעות של בני ישראל במדבר, התפקיד שלהם היה ללכת אחרונים ולדאוג לאסוף את כל מי שהתעכב או נשאר מאחור.


בזמן ההליכה, הכהנים תקעו בשופרות בלי הפסקה. המילים הָלוֹךְ וְתָקְעוּ וכן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ באות ללמד אותנו שהפעולה הייתה רצופה לחלוטין. מהרגע שהם יצאו לדרך, הכהנים לא הפסיקו לתקוע בשופר אפילו לרגע אחד. בדיוק כפי שההליכה לא פסקה, כך גם התקיעה לא פסקה, וקול השופר נשמע חזק וברור לאורך כל הצעידה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.