יהושע, פרק ו׳, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם מפקדים על מסע עצום, ועליכם להחליט מי יצעד ראשון ומי ילך מאחור. לקראת הקפת חומות יריחו, נקבע סדר הליכה מיוחד ושונה מהרגיל. ההוראה לצאת לדרך נכתבת במילה וַיֹּאמְרוּ, מפני שיהושע והכוהנים נתנו אותה יחד, אבל אנחנו קוראים אותה כמו המילה וַיֹּאמֶר, כדי להדגיש שיהושע הוא המנהיג הראשי שמפקד על כולם. יהושע אומר לעם עִבְרוּ. בדרך כלל, ארון הברית היה הולך ראשון וכולם אחריו. הפעם, כדי לא לפגוע בכבודו של הארון ולהזיז אותו אחורה, העם פשוט מתקדם ועובר לחזית, כך שהארון נשאר מאחור. בנוסף, יהושע נותן פקודה גם אל וְהֶחָלוּץ, שהם הלוחמים המצוידים והחמושים משבטי ראובן, גד וחצי שבט מנשה. במלחמות רגילות הם היו צועדים בראש כל העם ומובילים את הקרב, אבל כאן נאמר להם כי יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן ה'. הסיבה לכך היא שהמלחמה ביריחו לא הייתה מלחמה רגילה אלא נס גלוי. ה' הוא זה שנלחם ומנצח, ולכן הלוחמים לא צעדו מקדימה, אלא הלכו סביב הארון ממש כמו שומרי ראש המלווים מלך, כדי לשמור על כבודו.