יהושע, פרק ז׳, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שהייתם בטוחים לגמרי שתצליחו במשימה מסוימת, ופתאום משהו השתבש והרגשתם שהביטחון שלכם פשוט נעלם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל בקרב על העיר העי. הצבא של ישראל, שהיה רגיל לנצח, נאלץ לסגת לאחור. במהלך הנסיגה הזו איבדנו כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, שזה בערך שלושים ושישה לוחמים. המרדף של האויבים התחיל לִפְנֵי הַשַּׁעַר, שזה המקום שאליו הגיעו הלוחמים שלנו בהתחלה כדי להילחם. משם הם המשיכו לרדוף אחרינו עד לאזור שנקרא הַשְּׁבָרִים. המקום הזה לא נקרא כך סתם, אלא בגלל ששם הלוחמים שלנו נשברו והפסידו בקרב. אנשי העי השיגו אותם בַּמּוֹרָד, שזה אזור של ירידה תלולה מן ההר. ההפסד המפתיע הזה גרם לעם לאבד את כל התקווה והאומץ, ולכן נאמר וַיִּמַּס לְבַב־הָעָם וַיְהִי לְמָיִם. תחשבו על זה, כשמישהו קצת פוחד, אומרים שהלב שלו נמס כמו שעווה, כי שעווה יכולה להתקשות בחזרה כשהפחד נרגע. אבל כאן, הלב שלהם הפך למים. מים לא יכולים להתקשות בחזרה, וזה אומר שהם הרגישו חולשה וייאוש כל כך עמוקים, עד שהיה נראה שאי אפשר להחזיר להם את הגבורה.