איכה, פרק ג׳, פסוק מ״ד

הנביא מבטא בשם העם תחושה קשה של הסתר פנים, לפיה ה' עטה על עצמו מסך של עננים, סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ, כדי לעכב ולמנוע מן התפילות להגיע לפניו, מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. חסימה זו אינה מוחלטת, שכן היא חלה על תפילת יחיד או על תפילה ללא תשובה, אך אינה עוצרת תפילת ציבור. למחסום העננים יש גם ביטוי מוחשי בימים מעוננים ללא גשם, הנחשבים לזמן שבו תפילות מתקשות לעבור. ביחס לתפקיד הענן קיימות שתי תפיסות מנוגדות: האחת רואה בו מחסום שנועד להסתיר את הזריחה כדי שהמתפללים יחמיצו שעת כושר זו, ואילו השנייה רואה בו חסד המסתיר את השמש מעובדי האלילים, ובכך מונע קטרוג ומאפשר לתפילות ישראל להתקבל.