איכה, פרק ג׳, פסוק מ״ד

קרה לכם פעם שרציתם לדבר עם מישהו, אבל הרגשתם שיש קיר או וילון שמפריד ביניכם? הנביא, שמדבר בשם כל עם ישראל, מרגיש לפעמים תחושה דומה כשהוא פונה אל ה׳. הוא אומר סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ, כלומר, עטפת את עצמך במסך עבה של עננים שמשמש כמו מחסום. ולמה הענן שם? מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה, כדי לעכב את התפילות ולמנוע מהן לעבור ולהגיע אליך. אבל רגע, הרי אנחנו יודעים שה׳ תמיד קרוב אלינו ושומע אותנו, אז איך זה יכול להיות? התשובה היא שהענן הזה לא חוסם כל תפילה. הוא מקשה על תפילות של אדם שמתפלל לגמרי לבדו, או של מי שמתפלל אבל לא באמת מנסה לתקן את המעשים שלו ולחזור בתשובה. אבל יש סוד גדול: כשאנחנו מתפללים יחד, כל הציבור כקבוצה אחת, שום ענן לא יכול לחסום אותנו, והתפילה המשותפת שלנו תמיד מתקבלת באהבה.