יצא לכם פעם לבכות כל כך הרבה עד שהעיניים שלכם ממש כאבו והפנים שלכם היו רטובות לגמרי? כשחורבן ירושלים קרה, העצב היה גדול כל כך עד שאנשים לא יכלו לעצור את הדמעות. המקונן, שרואה את כל מה שקורה סביבו, מרגיש שהעין שלו עוֹלְלָה לו. המילה הזו אומרת שמרוב בכי וצער, העיניים שלו כבר גורמות לו לסבל והפנים שלו מתלכלכות מהדמעות הרבות. ולמה הוא בוכה בכזה כאב? כי הוא מסתכל על מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי, כלומר על כל השכנים והאנשים שחיו איתו בעיר. כשהוא רואה את כל מה שעובר עליהם ואת מה שקרה להם, הכאב שלהם הופך לכאב שלו, והוא פשוט לא מסוגל להפסיק לבכות עליהם.
איכה, פרק ג׳, פסוק נ״א
עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.