כאב החורבן מתנקז אל עֵינִי, אשר עוֹלְלָה ומביאה רעה וייסורים על הפנים מרוב בכי, או נותרת בודדה ובוכייה כשריד אחרון של ענבים לאחר הבציר. המקונן חש כי עינו מסבה לְנַפְשִׁי צער כבד מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי, שכן הוא מתאבל על אובדן כל שכניו ומרגיש חובה להתייסר יותר מכולם. כיוון שונה מזהה את בנות העיר עם אומות העולם, כך שהכאב העמוק נובע מראיית שגשוגם של האויבים, אף שהדמעות עצמן מתקנות את הנפש יותר מהייסורים שהביא ה' דרכם. לחלופין, הפגיעה בעיניים מתוארת כעונש של מידה כנגד מידה, שנגרם בעקבות נשות העיר שחטאו בעבר במבטן.
איכה, פרק ג׳, פסוק נ״א
עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.