הבכי והצער נמשכים ללא הרף מתוך ציפייה לגאולה, והם לא ייפסקו עד שה' יביט ממרום על הסבל ויושיע את עמו. מתוך עומק הכאב, עולים ביטויים של נאמנות וביטחון מוחלט בישועה העתידה לבוא [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה].
המילה ישקיף מתארת את מבטו של ה' מלמעלה, בדרך משל, כאילו יש בשמיים חלון שדרכו הוא מביט אל הארץ [אבן עזרא].
הפרשנים עומדים על השימוש בשני פעלים שונים בפסוק, ישקיף וכן וירא, ומסבירים כי הם מייצגים שתי הנהגות מנוגדות של ה'. המונח "השקפה" במקרא מבטא לרוב מבט של דין ורעה, בעוד המונח "ראייה" מבטא מבט של טובה ורחמים. לפיכך, הבקשה בפסוק היא כפולה: שה' ישקיף בדין על אומות העולם שהרעו לישראל, ובמקביל וירא בעין טובה וברחמים את עם ישראל [לחם דמעה].
כפילות זו רומזת גם לתנאים שבהם תבוא הגאולה. על פי מסורת חז"ל, הגאולה תבוא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב. המילה ישקיף, המבטאת דין, מכוונת למצב שבו הדור כולו חייב, ואז ישקיף ה' ויביא עליהם משפט, אך יציל שארית קדושה שתישאר בירושלים. לעומת זאת, המילה וירא מכוונת לזמן שבו הדור כולו זכאי, ואז יראה אותם ה' לטובה ויגאל אותם ברחמים [לחם דמעה].