איכה, פרק ג׳, פסוק כ״ד

יצא לכם לחשוב פעם מה הדבר שהכי נותן לנו כוח וביטחון, אפילו בזמנים קשים או כשאנחנו בצרה? כשמתבוננים פנימה, נַפְשִׁי מתחזקת ואז אָמְרָה לי, ממש מכריזה בתוכי, דבר מאוד ברור: חֶלְקִי ה'. כלומר, ה' הוא החלק שלי והוא הדבר היחיד שאני באמת צריך. בניגוד לעמים אחרים שסומכים על כוחות הטבע או על כל מיני כוחות בשמיים שיכולים יום אחד להיעלם, עם ישראל בחר בה' להיות לו לאלוהים, וה' שומר עלינו בעצמו. בגלל שה' חי וקיים לעולם ולנצח, גם הקשר שלנו איתו לעולם לא יאבד והוא לעולם לא יתרחק מאיתנו. מתוך ההבנה המיוחדת הזאת, המסקנה הטבעית שלנו היא עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ – לכן אני מחכה ומקווה רק לו. עצם התקווה וההמתנה לה' היא דבר כל כך גדול וחשוב, עד שאפילו אם חסרים לנו מעשים טובים אחרים, עצם זה שאנחנו ממשיכים לקוות לה' ראוי ויכול להביא לנו את הגאולה.