ההכרה הפנימית של האדם, אשר אָמְרָה נַפְשִׁי כלומר אמרה לי, היא כי חֶלְקִי ה' והוא נחלתו היחידה. בניגוד לאומות העולם הנתונות לשליטת כוחות טבע ועלולות לאבד, עם ישראל בוחר מרצונו לייחד את הבורא ונמצא ברשותו הישירה והנצחית. בחירה זו מבטיחה שה' לא ירחיק את עמו, ומתוך כך המסקנה הטבעית היא שעַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ, כלומר שראוי לקוות ולהמתין רק לו. תקווה זו מתקיימת במדרגות שונות, החל מבקשה לטובה חומרית ועד לציפייה טהורה לכבוד השכינה המרומזת במילה נַפְשִׁי, ועצם ההמתנה מספקת כדי להביא את הגאולה גם ללא זכויות נוספות.
איכה, פרק ג׳, פסוק כ״ד
חֶלְקִ֤י יְהֹוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.