איכה, פרק ג׳, פסוק ה׳

נסו לדמיין שאתם עומדים במקום אחד, ולאט לאט נבנית סביבכם חומת אבנים גבוהה שסוגרת עליכם מכל הכיוונים, בלי שום פתח לצאת דרכו. זו בדיוק ההרגשה שמתוארת כאן. הכותב מרגיש שהצרות שלו אינן סתם משהו שחולף מהר, אלא ממש כמו מצור מתוכנן שסוגר עליו. המילים בָּנָה עָלַי וכן המילה וַיַּקַּף מתארות בנייה של חומת מצור חזקה של צרות שמקיפות את האדם מכל עבר. בתוך המצור הסגור הזה, הוא מרגיש מוקף בשני דברים קשים: הוא מוקף ברֹאשׁ, שזהו בעצם צמח עשב מר מאוד, ובתְּלָאָה, שפירושה צרה, קושי ועייפות גדולה. התיאור הזה עוזר לנו להבין את תחושת חוסר האונים שלו, כשהוא מוצא את עצמו מוקף במרירות ובקשיים שמרגישים כמו בניין חזק שאי אפשר לברוח ממנו.