קרה לכם פעם שהייתם כל כך עצובים או עייפים, עד שפשוט לא הצלחתם להיזכר איך זה מרגיש להיות שמחים? כשעם ישראל עבר תקופה קשה מאוד, העצב היה כל כך עמוק עד שהם הרגישו שאין יותר תקווה. המילה ותזנח פירושה התרחקות ודחייה. הנביא מתאר תחושה שהנפש שלו נדחפה והתרחקה משלום, מכל שקט ושלווה. השלום הזה הוא השלום הנפשי של בית מואר ורגוע, כמו האור החם של נרות השבת ששומר עלינו שלא ניתקל בדברים בחושך. מתוך כל הצער הזה, הנביא מוסיף את המילה נשיתי, שפירושה שכחתי. הוא הרגיש שהוא שכח לגמרי מהי טובה. הטובה הזו היא הדברים הפשוטים והנעימים של החיים שמשמחים אותנו, כמו להתרחץ במים חמים, לישון במיטה מסודרת ונוחה, או פשוט להיות בסביבה נעימה. מרוב שהיה להם קשה, הם פשוט שכחו שהדברים הטובים והמרגיעים האלה בכלל קיימים בעולם.
איכה, פרק ג׳, פסוק י״ז
וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.