קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם ממש טובעים בתוך ים של צרות, ושהכל פשוט גדול עליכם? לפעמים, כשנמצאים בצרה עמוקה, זה מרגיש כמו ליפול לתוך בור מלא במים. כל עוד המים מגיעים רק עד המותניים, אנחנו עדיין מרגישים שיש לנו סיכוי לצאת. אבל כשהמים עולים למעלה ומכסים אותנו, התחושה היא של אובדן ותקווה שאוזלת.
המילה צָפוּ פירושה הציפו ושטפו. כשהכותב אומר צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, הוא מתאר מצב שבו הצרות של עם ישראל, או העמים האחרים שקמים עלינו, מרגישים כמו מים סוערים שמציפים את האדם מכף רגל ועד ראש. באותו רגע קשה, עולה המחשבה אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי, כלומר, חשבתי שהגיע הסוף שלי ואיבדתי את התקווה.
אבל כאן מגיע הדבר המדהים באמת. דווקא מתוך המקום הכי נמוך, כשהמים כבר מעל הראש והכל נראה אבוד, האדם לא נכנע לייאוש. הוא אוסף את כל הכוח שנשאר בו, בוחר להישען על ה' וקורא אליו לעזרה.