תארו לעצמכם מצב שבו מישהו נמצא במקום סגור ואין לו שום דרך לצאת. על התחושה הזו מסופר כאן. האויבים תפסו אדם וקשרו אותו היטב, כדי שלא יוכל לזוז. המילה צָֽמְת֤וּ פירושה קשרו, ממש כמו שקולעים צמה. הם השליכו אותו אל בַבּוֹר, שהוא בעצם בית כלא עמוק באדמה. כדי להיות בטוחים שהוא לא יוכל לברוח לעולם, הם עשו פעולה נוספת: וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי. כלומר, הם לקחו אבן ענקית וחסמו איתה את הפתח של הבור מלמעלה. הפרשנים מסבירים שהנביא ירמיהו ראה ברוח הקודש אירוע מפורסם שעתיד לקרות לדניאל, כשהשליכו אותו לתוך בור האריות וסגרו את הפתח באבן כבדה. האויבים שמו את האבן כדי להזיק לו ולכלוא אותו סופית, אבל ה׳ הפך את המעשה הזה לטובה, והאבן שנועדה לכלוא את דניאל הפכה למגן ששמר עליו.
איכה, פרק ג׳, פסוק נ״ג
צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.