איכה, פרק ג׳, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שניסיתם ללכת ברחוב מוכר, ולפתע גיליתם שהוא חסום לגמרי באבנים כבדות, ונאלצתם לחפש דרך אחרת? התחושה הזו של תקיעות היא בדיוק מה שמרגיש אדם שנמצא בצרה. הוא מרגיש שכל הדרכים הראשיות והנוחות שבהן הוא רגיל ללכת נחסמו באבני בניין גדולות שנקראות בְּגָזִית. בגלל החסימה הזו, ובגלל הפחד מהאויבים, הוא מנסה למצוא פתרון אחר. הוא מחליט לברוח אל הנְתִיבֹתַי, שהם השבילים הצרים והנסתרים שמסתעפים מהדרך המרכזית. אבל אז הוא מגלה שגם השבילים האלה לא עוזרים לו, כי ה' עִוָּה אותם, כלומר הפך אותם למקולקלים ועקומים. במקום שהשבילים האלה יובילו אותו למקום בטוח, הם מתפתלים ומבלבלים אותו. הוא חושב שהוא מתקדם קדימה, אבל בעצם הוא מסתובב לאחור או נתקל בקיר חסום, ונשאר לכוד בלי יכולת להימלט.