המקונן חש כי הוא הפך למטרה בלעדית שעליה ה' מנחית את מכותיו פעם אחר פעם. המילים אַךְ בִּי יָשֻׁב מבטאות את התחושה שה' חוזר להכות בו ללא הרף, והביטוי יַהֲפֹךְ יָדוֹ מתאר הכאה חוזרת ונשנית, שכן היד משמעותה מכה הנמשכת כָּל־הַיּוֹם. מנגד, ניתן לראות בכפילות הלשונית של חזרה והיפוך מסר של נחמה, לפיו ה' עתיד לשוב ולרחם על עמו. לפי הבנה זו ה' יַהֲפֹךְ יָדוֹ ממידת הדין למידת הרחמים כדי להיטיב עם השבים אליו. היפוך זה בא לידי ביטוי גם בשינוי סדרי ההנהגה של הזמן, כאשר בעקבות החורבן ה' הפך את סדר היום הרוחני וקבע דווקא את שעות אחר הצהריים לזמן של רחמים ונחמה.
איכה, פרק ג׳, פסוק ג׳
אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.