ייאוש הגלות והחורבן ניכר בכך שה' עקר את העם ממקומו והוביל אותו אל תוך אפלה מוחלטת. המילה נָהַג מתארת הנהגה ישירה של ה' האוחז כביכול בידו של האדם, בעוד המילה וַיֹּלַךְ מתארת מצב שבו הוא מניח לאדם לצעוד לבדו. העובדה שה' בעצמו אוֹתִי נָהַג, ללא תלות במערכות טבעיות של כוכבים ומזלות כשאר האומות, גורמת לכך שכאשר הוא מסתיר את פניו בעקבות החטא, העם נותר ללא כל מקור אור חלופי. הכפילות חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר באה להדגיש כי לא נותרה לעם אפילו הצלחה זמנית וחולפת בתוך חשכת העולם, וכן שהיעדר האור המוחלט מעיד על ייסורים קשים של כעס אלוקי ולא על ייסורי רפואה ותיקון.
איכה, פרק ג׳, פסוק ב׳
אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.