תפילה כנה דורשת התאמה מוחלטת בין הכוונה הפנימית למעשה החיצוני, ולכן אנו קוראים נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם. משמעות הדבר היא הגבהת הלב ממצולות החטא ועבודת ה' בכל היצרים, תוך ניקיון כפות הידיים מגזל וטהרת המחשבה. הכתוב מתאר באופן ציורי אדם שמוציא את לבו ומניח אותו על כפות ידיו כדי למסור אותו בשלמות, או לחלופין, מבקש להניח את לבו על העננים, שנקראים גם הם כַּפָּיִם, כדי שישאו את תשובתו מעלה. מאמץ רוחני אדיר זה של אחדות הלב והמעשה נדרש כדי שהתפילה תגיע ישירות אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם, שכן בעת החורבן סילק ה' את שכינתו מן הארץ ושב למקומו במרום.
איכה, פרק ג׳, פסוק מ״א
נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.