נַחְנוּ, כלומר אנחנו, התנהגנו על פי טבענו האנושי הנוטה לחטא כאשר פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ, כפילות המדגישה פגם כפול של רשעות כלפי שמיים וכלפי אדם. מול חולשה אנושית זו עולה תלונה כואבת על כך שאַתָּה לֹא סָלָחְתָּ, בניגוד לציפייה שה' ינהג במידת הרחמים המאפיינת אותו וימחל. מנגד, יש המפרשים את הפסוק כמעגל הרסני של ייאוש, שבו החטא הראשוני שבו פָשַׁעְנוּ וההבנה כי אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ הובילו לאובדן תקווה. ייאוש זה מן האפשרות לכפרה גרם לפריקת עול ולהידרדרות לשלב החמור והמתקדם יותר שבו וּמָרִינוּ.
איכה, פרק ג׳, פסוק מ״ב
נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.