ייסורי החורבן נחווים כסעודה קשה שבה ה' הִשְׂבִּיעַנִי בייסורים שהם בַמְּרוֹרִים, דברים מרים, וכן הִרְוַנִי במשקה של לַעֲנָה, שהיא צמח מריר ורעיל. בניגוד למקובל, שבו טעמים מרים נועדו רק לעורר את התיאבון, כאן הצער והדאגה משמשים כמזון הממלא את האדם עד אפס מקום ומשכיח ממנו את תאוות האכילה. מרירות עזה זו מסמלת את העונש על החטא, שסופו תמיד מר. מעבר לכך, החורבן מהווה סגירת מעגל היסטורית ליציאת מצרים; כפי שבליל פסח ה' השביע את העם בטוב יחד עם אכילת המרור, כך באותו יום בלוח השנה, בליל תשעה באב, נגבה חוב השעבוד שנותר ממצרים והעם הושקה במי לענה.
איכה, פרק ג׳, פסוק ט״ו
הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.