כאב הגלות והחורבן מקבל ביטוי מוחשי דרך תיאור של אכילת מזון פגום והשלכה משפילה אל העפר. מכיוון שהגולים גורשו ללא כלים, הם נאלצו ללוש את בצקם בתוך גומות בקרקע, וכך התערבבו בעיסה אבנים קטנות. כתוצאה מאכילת לחם זה ה' שבר, כלומר וַיַּגְרֵס, את שִׁנָּי באמצעות אותן אבנים המכונות בֶּחָצָץ. במקביל ה' הִכְפִּישַׁנִי, כלומר הפך, לכלך והטביע אותי עמוק בָּאֵפֶר. מכיוון שהאדם עצמו הושלך אל האפר, לא נותר חומר נקי לחצוץ בין הלחם לאדמה בעת האפייה, ולכן הצרורות נדבקו לבצק ושברו את השיניים.
איכה, פרק ג׳, פסוק ט״ז
וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.